שנת 2015 היית שנה של שינויים מהותיים בחיי
חייבת להתחיל מגילוי נאות,
כמה ימים לפני שטסתי ללונדון, נתקפתי בבשורה בריאותית לא מלבבת אם לומר
במילים עדינות. כשהמחשבות רודפות אותי בימים האחרונים והרגשתי קושי עצום לכתוב
סיכום שנה. אבל הנה אני אחרי יום שלם בבית חולים
"אסותא" - מנסה לשבת ולסכם את השנה..
אז... אסכם אותך? איזה מן שנה את
חושבת שהיית לי? אני יכולה להגיד עלייך שהיו היו בך רגעי שמחה אך גם רגעי
עצב...
השנה חזרתי אחרי 8
שנים הביתה (ופער של 8 שנים מעליי), שמתוכם הייתי 6 שנים עם בן זוג שראיתי
,בדיעבד, כבן זוג עד סוף חיי, אבי ילדיי... אך רצה הגורל ודרכינו נפרדו. שלא תבינו
לא נכון, בראיה לאחור זו אחת ההחלטות הטובות בחיי. את הנסיבות נשאיר לעבר.
בהתחלה, רציתי באופן
יוצא דופן לא לכתוב כלום ולהעביר באמצעות התמונות. בחרתי להציג מספר תמונות של אבני
דרך , סוג של משמעויות ודברים שהפכו את השנה ליותר משמעותית עבורי.
אז אחרי השינוי הגדול
והמעבר לבית אמי, חייבת להגיד שאימא שלי גילתה לי עוד חוזקה שטרם גיליתי בה, היא
בין הבודדות שיודעת על המשבר העצום שלי מול הקשר. ואיך לומר? גיליתי אישה חזקה,
טובה ומלאה בטוהר המידות. היא לא שפטה אותו, לא שפטה אותי, המשיכה לאהוב אותו
ולנסות לעזור לו באותה אהבה וערכה שהייתה לה אליו. וזה ממש לא מובן מאליו. אילולא
זה, לא הייתי יודעת את גדולת אמי.
ואם זה לא מספיק, ביום הולדתי ה – 28, היא דאגה להשריש לי זאת
במתנה מיוחדת במינה. מי שמכיר אותי טוב.. יודע שמילים זאת האהבה האמתית שלי. דברים
עם משמעות יכולים להפוך אותי לאדם הכי מאושר שיש. ולא רק במתנות, במילה טובה, חיוך,
לדעת ששום דבר לא מובן מאליו.
בטח אתם שואלים את עצמכם, על מה אני מדברת...? אימא חרטה לי את
המשפט: " כי אין אהבה בעולם, כמו אהבה של אימא " - בסגירה של
הצמיד נחרט הגיל ותאריך הלידה.
בצמיד השני(ככה זה בנות מזל תאומים, ההבדל ביני ובינה הוא 30 שנה ו –
16 יום. כשאני אהיה בת 30 היא תהיה בת 60) , את האות שלי ושלה באנגלית.. טוב מה
חפרתי, הנה התמונה ;)
בנוסף לכך, התחזקתי
מהפן הרוחני, הדתי והמאמין שלי. אם יש משהו שלמדתי בשנה הזו, שאדם נבחן יום
ביומו. בדברים הקטנים, בדברים הבנאליים, בין אדם לחברו, בין אדם לזולת. בדרך
כלל את סיכום השנה שלי אני עושה בחודש אלול, חודש סליחות, חודש של חשבון
נפש, חודש של סליחה ומחילה. ביני ובין עצמי, ביני ובין הבורא ובני ובין
משפחתי, חבריי ומכריי.
כוחה של המילה – פעם מעצימה, ופעם שוברת
ישנם
עוד מספר מסרים משמעותיים שגרמו לי לעצור לרגע ולחשוב במקביל לזמן ולשגרה
שרצה לה במהלך השנה הזו. אותם מסרים שחזרתי לגלריית התמונות שלי במכשיר הנייד,
וברגעי שמחה ו/או רגעי משבר. שבתי לקרוא אותם. אתם בטח שואלים את עצמכם על איזה מסרים
אני מדברת? הנה.. קבלו הצצה לעולם שלי..
האישה שיקרה לי מכל... הכי בעולם... שתהיה
לי בריאה – בלעדיה אני כלום, אפילו לא חצי בן אדם. מגדלת אותי מיום היוולדי 2.300
גרם – 1/4 עוף לדבריה . ואין יום שאני לא מרימה לה טלפון ושואלת
לשלומה. הסבתא היחידה שלי, סבתא זפטה שלי, הסבתא שלכל מקום שאני ארצה לקחת
אותה היא תגיד לי כן. כל זמן איכות עמה במסעדה, היא אומרת: "תזמיני לי
מה שאת מזמינה לעצמך".
לכל
מקום שארצה להיכנס היא תהיה הכי סבלנית בעולם – תלך איתי 8 שעות ברחובות תל
אביב ולא תתלונן לרגע. והיא עוד מעט .. בעזרת השם בת 80. כמובן שאין טיול
בלי טוי שלנו, שהוא הנכד הרביעי והקטן שלה.
סבתא, אני 3> אותך
אני חושבת שאמרתי כבר את כל אשר על
ליבי, לא יודעת אם זה נחשב לסיכום לשנת 2015, אבל אם נגעתי בדברים האלה, זה כנראה
מה שהיה צריך להיות. אז איך נסכם אותך 2015?
תודה לך 2015 על מה שלימדת
אותי, הראית לי, הצגת לי והרשימה עוד ארוכה...
היו
רגעים שליטפת אותי וחיבקת אותי, אך היו רגעים שהכאבת לי. מכל דבר השכלתי
ולמדתי. יצאתי ממך מחוזקת ומלאה בכוחות חדשים, סקרנות עצומה וציפייה ענקית
למה תביאי אתך שנת 2016.
ולך – 2016,
יש לי בקשה אחת ממך; בסוף חודש מאי אחגוג את סופו של העשור השני, כן
כן... מי היה מאמין (שאני אהיה השנה בת 20 +9). זה בסדר, גם אני לא מאמינה על עצמי
שאני מתקרבת בצעדי ענק לשם... אז בבקשה ממך תני לי לסיים אותה כמו שצריך!
מאחלת לכולכם, שנה
בריאה, טובה, מלאה בשלום, תכבדו את הזולת. ותעשו חשבון נפש יום ביום.
בקשו סליחה אם צריך,
תסלחו כשצריך, תחבקו ותאהבו כי אין לדעת מה יביא המחר!
שלכם, חלי
