נכנסתי לפינטרסט, וחשבתי
לעצמי אילו תמונות יכולות לסחוף אותי? משהו שבאמת יהיה מפנים, ויוציא
ממני את המילים הנכונות, המדויקות שיהפכו לפסקה ועוד פסקה... כפועל היוצא מזה – לתובנה
בונה או עוד הארה משמעותית.
במקביל, עבורי
התקופה הנוכחית היא סוג של צומת בחיים האישיים שלי. מכל רגע אני למדה
ממנה ועליה, שואבת מחשבות ותובנות מהסביבה ומתייעלת כמו שאומרים...
האומנם, הסדנה
כבר הסתיימה לה, אבל מבחינתי הכתיבה היא מכלול של רגשות ותחושות שיצאו
לידי ביטוי בתקופות משמעותיות בחיי. אין לי ספק שבמבט לאחר עשיתי לא מעט דברים
גדולים בזכות הכתיבה –
אפילו ממש ברגעים אלו.
אתם בטח שואלים
את עצמכם איך זה קשור לתמונות שנעצתי בפינטרסט? אשר הובילו אותי לכל
ההכנה המקדמת הזו? אז ככה – בדיעבד, כבר מספר חודשים שאני חוזרת לתחושות
וחוויות שתמיד כיף לחשוב עליהן ולחזור אליהן.
הרגעים
הללו הם סוג של התכנסות פנימה, אשר מלווה בדרך כלל במוזיקה ויין טוב
(לבן!) המומנטום הזה מאפשר לי להתנתק מהשגרה וממרוץ החיים. אני
עוברת לי ממחשבה למחשבה ועוצרת את הרגעים עם המחשבות היפות והטובות לי.
המחשבה
הראשונה
המחשבה ראשונית היא
סוג של... הרגשה / תחושה שהפכה לי את הבטן מרוב פרפרים והחזירה
אותי עשר שנים אחורה בזמן. נקודת ההתחלה שלה הייתה בגיל 18, בתקופת הצבא – נגלה
לעיניי עולם חדש וטוב שקוראים לו
עולם הסלסה...
במבט
לאחור, התקופה הזו לא הייתה כל כך קצרה, היא נמשכה עד גיל 25 (לצערי, בן זוגי
לשעבר לא אהב את העולם הזה). תוך המחשבה ובחירת המילים שהובילו לנעיצות
בפינטרסט... נזכרתי בכל סוגי ריקודים שהיו חלק מחיי (קובני, LA, בצאט'ה וזוק למבדה ) כבר בנעיצה הרביעית במספר, לא
יכולתי להמשיך לנעוץ ורצתי לתיקיות השמורות במחשב אל
אותם זיכרונות שבאות לידי ביטוי בסרטונים / תמונות ו....
פשוט מתגעגעת, והדמעות זולגות ...
התחושה הגופנית
שעוברת לי בגוף ממש ברגעים אלו, מקבילה בחיפוש אחר המילים הנכונות שינסו להמחיש את
אותה התחושה – אינה הדרך הקלה ביותר עבורי, ולא תמיד ניתן להסבירה.
לאורך אותם שנים,
תמיד אמרו לי שעולם הסלסה אינו תואם לאופי ולשקט שלי. אך המעטים שביניהם שמכירים
אותי באמת, יודעים על אהבתי העצומה לריקוד בכלל ולסלסה בפרט (התחלתי לרקוד
בגיל 6 – בלט, קלאסי, מודרני וג'אז) רק
המחשבה על ריקוד תוך כדי כתיבה מעלה לי את האדרנלין העצום שמתחולל בגופי,
ה"פצצה המתקתקת" הזו באמת קיימת בגופי, בליבי ובנשמתי.
סרטון 1 = 1,000 תמונות
תמונה 1 = 1,000 מילים
מילה 1 = 1,000 זיכרונות
רק – רגע, לא כל כך מהר (!)
לא לפני ש... אתם מקבלים טעימה קטנטנה, תמתינו שניה
עם הלחיצה על כפתור ה – PLAY... ;-)
אווירת הפוסט והשראתה נשענה באמצעות הפינטרסט שלי
שלכם, חלי
.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה